טיל בליסטי מתימן פוגע בנתב"ג: שיבושים בתעופה הישראלית
בבוקר יום ראשון, 4 במאי 2025, בשעה 9:22, נשמעו אזעקות ברחבי מרכז הארץ, כולל בגוש דן, השפלה, השומרון והסביבה. הסיבה: שיגור טיל בליסטי מתימן על ידי המורדים החות'ים, שפגע בשטח נמל התעופה בן-גוריון. זו הפעם הראשונה שבה טיל בליסטי פוגע ישירות בשטח הנמל, מה שמהווה הסלמה משמעותית באיומים על התעופה האזרחית בישראל.
מערכות ההגנה האווירית, כולל "חץ 3" הישראלית ו-THAAD האמריקנית, ניסו ליירט את הטיל, אך ללא הצלחה. התחקיר הראשוני של חיל האוויר קבע כי לא נמצא כשל בתהליך הגילוי או בתפעול מערכות היירוט, וההערכה היא שמדובר בכשל טכני נקודתי במיירט שנורה לעבר הטיל .
יש לנו ניוזלטר ספיישל בשבילך!
כתוצאה מהפגיעה, נגרם נזק משמעותי לשטח הנמל, כולל מכתש בעומק של כ-15 מטרים. שמונה בני אדם נפצעו באורח קל עד בינוני, רובם נפגעי הדף, ושניים נוספים לקו בחרדה . ההמראות והנחיתות בנתב"ג הופסקו למשך כשעה, ולאחר מכן חודשה הפעילות.
האירוע עורר דאגה רבה בקרב חברות התעופה הזרות, שראו בו איום ישיר על בטיחות הטיסות לישראל. מספר חברות הודיעו על ביטול טיסותיהן לישראל, כולל וויז אייר, קבוצת לופטהנזה, אייר פראנס, יונייטד איירליינס ואחרות . חלק מהחברות הודיעו על השעיית הטיסות עד לתחילת השבוע הבא, בעוד אחרות בחרו להמתין ולהעריך את המצב בהתאם להתפתחויות.
הפגיעה בנתב"ג מהווה מכה קשה לתדמיתו של הנמל כיעד בטוח לתעופה בינלאומית. האירוע מדגיש את האתגרים הביטחוניים העומדים בפני ישראל, במיוחד בכל הנוגע להגנה על תשתיות קריטיות כמו נמל התעופה המרכזי של המדינה. בנוסף, הוא מציב סימני שאלה לגבי יכולתן של מערכות ההגנה האווירית להתמודד עם איומים בליסטיים מתקדמים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס דיון ביטחוני דחוף בעקבות האירוע, בהשתתפות בכירי מערכת הביטחון. בדיון הוחלט על הגברת הכוננות והיערכות לתגובה אפשרית נגד מקורות השיגור בתימן .
הפגיעה בנתב"ג והשלכותיה על התעופה הבינלאומית לישראל מדגישות את הצורך בהיערכות מחודשת לאיומים האזוריים. המשך המאמר יעסוק בהשפעות הכלכליות והתיירותיות של האירוע, וכן בצעדים הננקטים לשיקום האמון בתעופה הישראלית.
דיווח- תקלה חמורה של פיקוד העורף.
בישראל לא העריכו ולא חישבו נכון את זמן הגעת הטיל. לכן הייתה נפילה בטרם הסתיימה האזעקה.רגע הפגיעה ממצלמות נתבג
⬇️ pic.twitter.com/3AZQuDVrWk— Tal Z 🖤⚜ (@TAL_TALZ) May 4, 2025
בהחלט, הנה חלק שני מתוך שלושה של המאמר על פגיעת הטיל מתימן בשטח נמל התעופה בן גוריון והשלכותיה – באורך של כ־500 מילים, עם דגש על ההשפעות הכלכליות, התיירותיות והלוגיסטיות של האירוע:
כשחברות התעופה בורחות: ההשלכות הכלכליות של מתקפת הטיל על נתב"ג
פגיעת הטיל הבליסטי בשטח נמל התעופה בן גוריון בבוקר ה־4 במאי 2025 לא הייתה רק אירוע ביטחוני – אלא גם זעזוע תעבורתי וכלכלי. עשרות אלפי נוסעים – תיירים, אנשי עסקים, משלחות, חולים וישראלים החוזרים מחו"ל – מצאו עצמם בתוך שעות במצב של חוסר ודאות מוחלט. חלקם התבשרו שהטיסה שלהם בוטלה, אחרים גילו כי טיסות לישראל הוקפאו "עד להודעה חדשה", ואילו אלו שכבר נחתו בארץ – נאלצו להתמודד עם עומסים בלתי רגילים בשדה שמתפקד תחת מגבלות ביטחוניות.
התגובה המיידית המשמעותית ביותר הייתה של חברות התעופה הזרות. חלקן הודיעו באופן חד-משמעי על השעיית טיסות לישראל, כולל חברות תעופה אירופאיות גדולות כמו לופטהנזה, סוויס ואייר פראנס, וכן חברות אמריקאיות כמו דלתא ויונייטד. אחרות, כמו איזיג'ט ו-TAP, הסתפקו בצמצום תדירות הטיסות והסטת טיסות ליעדים חלופיים בקפריסין, יוון וטורקיה.
הפסקת הטיסות יוצרת אפקט שרשרת: ביטולי הזמנות באתרי תיירות, ירידה דרמטית במספר הנכנסים לישראל, וירידה מיידית בהכנסות של חברות תיירות, סוכנויות נסיעות, מלונות, חברות הסעות, מורי דרך ועוד. ארגונים עסקיים מעריכים כי כל יום של שיבוש בתעופה גורם לאובדן של מיליוני שקלים – הן כתוצאה מביטולים והחזרים, והן בשל פגיעה בתיירות הנכנסת.
גם בצד הישראלי של הענף נרשמו נזקים כבדים. חברות כמו אל על, ישראייר וארקיע נדרשו להתמודד עם עומס אדיר של נוסעים stranded, שינויים בלוחות טיסות, ולחץ ציבורי כבד. עשרות טיסות בינלאומיות נדחו, הוסטו או בוטלו, וחברות רבות נאלצו להפעיל מערכי שירות לקוחות מתוגברים כדי לתת מענה לסיטואציה חסרת תקדים.
במקביל, ברשות שדות התעופה מתמודדים עם קושי כפול: מצד אחד שיקום תשתיות שנפגעו פיזית כתוצאה מהטיל, כולל המסלול המערבי שחלק ממנו נסגר לצורך בדיקות בטיחות – ומצד שני ניהול שוטף של פעילות אווירית תחת איום ביטחוני. כל מטוס שממריא או נוחת עובר כעת תהליך תיאום קפדני יותר, תוך שימוש באמצעי אבטחה מוגברים וכוננות של כוחות חירום.
הפגיעה הקשה ביותר היא אולי תדמיתית: במשך שנים רבות נחשב נתב"ג לאחד מנמלי התעופה הבטוחים בעולם, עם מערכת אבטחה מתקדמת ואמון מצד חברות תעופה בינלאומיות. הפעם, העובדה שהטיל הצליח לעבור את מערכות ההגנה ולפגוע פיזית בשטח הנמל – גם אם לא במתקנים קריטיים – משנה את האופן שבו הקהילה הבינלאומית תופסת את הטיסות לישראל.
בטווח הקצר, ייתכן שמדובר בהשעיה זמנית שתוסר תוך ימים. אך בטווח הארוך – ייתכן שיידרשו מאמצים שיווקיים, דיפלומטיים וביטחוניים כדי לשכנע את החברות והנוסעים שהשמיים הישראלים בטוחים.
בוודאי, הנה החלק השלישי והאחרון של המאמר, באורך של כ־550 מילים. חלק זה מתמקד בהשלכות האסטרטגיות, בהיבטים הביטחוניים והדיפלומטיים, ובשאלות שישראל תצטרך להתמודד איתן בעקבות האירוע:
בין שמיים סגורים לאופק מאיים: לאן ממשיכה התעופה האזרחית של ישראל?
פגיעת טיל בליסטי ישיר בשטח שדה התעופה בן גוריון מהווה נקודת תפנית לא רק בתחום התחבורה האווירית, אלא גם במעמדה הבינלאומי של ישראל. כששדה התעופה הלאומי של מדינה מערבית, שמוגן במערכות מתקדמות ונחשב יעד בטוח, הופך לזירת פגיעה בליסטית – נוצר שינוי תודעתי עמוק, הן בתוך המדינה והן מחוצה לה.
במרכז הדיון עומדת השאלה האסטרטגית: האם ניתן להבטיח ביטחון מלא בנמלי תעופה בעת מלחמה רב-זירתית? מדובר לא רק בבעיה טכנית או לוגיסטית – אלא באתגר ביטחוני ואזרחי מורכב. עם טווחי שיגור שמגיעים כעת מאלפי קילומטרים, ויכולת דיוק הולכת ומשתפרת של אויבי ישראל, נדרשת חשיבה חדשה על כל שרשרת ההגנה: מהתראה ועד יירוט, ומהיערכות תשתיתית ועד לתגובה צבאית אפקטיבית.
נתבג pic.twitter.com/1s7kJliztO
— HolySmoke💨 (@HolySmokexxxx) May 4, 2025
אירוע זה מאתגר את תפיסת "אי של יציבות" של נמל התעופה בן גוריון. במשך עשורים רבים, גם בזמני מתיחות ביטחונית, המשיך נתב"ג לפעול כמעט כרגיל. הוא נתפס כמבצר אווירי משוכלל – מוגן, מנותק מהעורף, ונשלט על ידי כוחות ביטחון מנוסים. אך ברגע שבו טיל מצליח לחלוף דרך שכבות ההגנה ולפגוע בשטח שדה התעופה, גם אם לא במבנים קריטיים, התפיסה הזו מקבלת מכה קשה.
מעבר לביטחון הפיזי, ישנה גם הזירה הבינלאומית. מדינות רבות ששלחו בשנים האחרונות משלחות דיפלומטיות, ספורטאים, אנשי עסקים ותיירים לישראל – שוקלות כעת מחדש את רמת הסיכון. ספק אם כל מדינה תתמהמה בהחלטתה לחזור ללו"ז טיסות רגיל, במיוחד כשמדובר באיומים שהוכחו כאמיתיים. ישראל, שנאבקת גם כך במאבק תדמיתי בינלאומי, תצטרך להשקיע מאמצים ניכרים כדי לשכנע שהשמיים שלה עדיין בטוחים.
האירוע מחדד גם את התלות הרבה של ישראל בחברות תעופה זרות. למרות קיומה של אל על, מרבית התנועה הבינלאומית לישראל מבוססת על חברות בינלאומיות. כשהן מחליטות להשהות או להפסיק טיסות, ישראל מוצאת את עצמה מבודדת – לא רק גיאוגרפית, אלא גם כלכלית ותיירותית. השאלה כיצד להפחית את התלות הזו, או לחילופין – כיצד לחזק את האמון של החברות הזרות – תצטרך לעמוד על שולחן קובעי המדיניות.
במשרד הביטחון מדגישים כי אין כוונה לאפשר תקדים שבו אויבי ישראל ישיגו "ניצחון תודעתי" באמצעות פגיעה בנמלי תעופה. נשקלת אפשרות לתגובת עומק בתימן, שתשדר מסר הרתעתי ברור. עם זאת, המורכבות הבינלאומית של פעולה כזו, והצורך להימנע מהסלמה רחבה, יוצרים קושי משמעותי.
הציבור הישראלי, בינתיים, מפגין כרגיל עמידות יוצאת דופן. טיסות חזרו לפעול, נוסעים חזרו לשגרה יחסית, ורבים מהם אף ממשיכים לתכנן חופשות לחו"ל. אך מתחת לפני השטח, ניכרת דאגה הולכת וגוברת: האם באמת ניתן להרגיש בטוח בטיסה לישראל – או ממנה – כאשר גם השדה המרכזי שלה אינו מחוץ לטווח האיומים?
לסיום, ייתכן שהמקרה הנוכחי יהפוך לאבן בוחן עבור ישראל – האם תצליח לשדר ביטחון מחודש, לטפל באיומים לא קונבנציונליים, ולהחזיר את האמון במערכת התעופה שלה – או שמא תיכנס לתקופה של בדידות אווירית יחסית, עם השלכות כבדות על הכלכלה, התיירות והמעמד הבינלאומי שלה.
