אובר – החברה ששינתה את פני התחבורה העולמית

חברת אובר (Uber) שינתה את פני התחבורה בעולם ולמרות הקשיים הרגולטורים והתפעוליים, העתיד של אובר הולך להיות חדשני וטכנולוגי, עם כלי תחבורה אוטונומיים ותחבורה שיתופית מעופפת. מגזין מוניות יורד לעומקה של חברת אובר, מהרגע שמייסדיה הגו את הרעיון, דרך הקשיים והשינויים שעברה החברה עד שהפכה למה שהיא היום. שעות רבות הושקעו במחקר וכתיבה בכדי להביא לכם את המאמר המקיף ביותר על אובר המתעדכן באופן תדיר.
מונית אובר
מונית אובר
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בוואטסאפ
שיתוף בטוויטר
תוכן עניינים

אובר (Uber) היא אחת מהחברות החדשניות והמשפיעות ביותר בעשור האחרון, שהצליחה לשנות מהותית את האופן שבו אנשים נעים במרחב העירוני. החברה האמריקאית, שנוסדה בשנת 2009 על ידי גארט קאמפ וטרוויס קלניק, החלה את דרכה כיוזמה פשוטה: פלטפורמה מקוונת להזמנת מוניות בלחיצת כפתור. אך תוך שנים ספורות בלבד, אובר הפכה למעצמת תחבורה טכנולוגית עם שלוחות בכל פינה בעולם, ויצרה קטגוריה חדשה של "כלכלת שיתוף" שנסמכת על שיתוף נכסים פרטיים לשימוש המוני.

המחשבה מאחורי אובר הייתה ברורה: במקום להמתין למונית ברחוב או לנסות למצוא נהג זמין דרך טלפון, למה לא לאפשר לאנשים לגשת ישירות לנהגים פרטיים דרך אפליקציה חכמה? הרעיון הזה, שהתבסס על פתרון בעיות בזמן אמת באמצעות טכנולוגיה ניידת, הפך את חוויית הנסיעה לנוחה יותר, נגישה יותר, ולעיתים קרובות גם זולה יותר. הלקוחות כבר לא היו תלויים בשירותי תחבורה מסורתיים שיכולים להיות איטיים ומוגבלים. הם יכלו להזמין רכב בקליק, ולראות את מסלולו בזמן אמת כשהוא עושה את דרכו אליהם.

יש לנו ניוזלטר ספיישל בשבילך!

מעבר לפשטות הטכנולוגית, אובר יצרה רשת של נהגים פרטיים, שהפכו לשחקנים במערכת הכלכלית החדשה. כל אדם עם רכב פרטי, מבלי צורך להיות נהג מקצועי, יכול להצטרף לפלטפורמה ולהתחיל להרוויח כסף מנסיעות במקביל לעבודתו הראשית. זו הייתה מהפכה במושגי ההעסקה המסורתיים, כשהעבודה ב"אובר" נתנה לנהגים שליטה רבה על שעות העבודה ועל כמות ההכנסות, מה שמשך רבים לפלטפורמה.

התרחבות החברה לא נעצרה בארצות הברית. עם הזמן, אובר צמחה והתפשטה לערים מרכזיות בכל העולם, ממקסיקו סיטי ועד טוקיו, מלונדון ועד מרבית ממדינות אירופה. ההשפעה שלה הייתה מיידית: תחבורה הפכה לגמישה יותר, נוחה יותר ונגישה לכל דורש. לא משנה אם אתה תייר בניו יורק או מקומי בפריז, הניידות הפכה פשוטה ומיידית יותר מאי פעם.

אבל לצד ההצלחה המסחררת, אובר נתקלה גם בלא מעט התנגדות וביקורת. הממשלות והרגולטורים התקשו לעכל את המודל העסקי החדש, שלא התבסס על נהגים מקצועיים או על חברות תחבורה מסורתיות. נהגי מוניות רבים יצאו להפגנות ברחבי העולם, טוענים שהמודל של אובר פוגע בפרנסתם ומפחית את ערך רישיון הנהיגה המסורתי.

לצד זה, החברה ספגה גם ביקורת קשה בנוגע לתנאי העסקת הנהגים, שנמצאים לכאורה באזור האפור שבין שכירים לפרילנסרים. בעוד אובר מציגה את עצמה כמי שמספקת פלטפורמה ולא מעסיקה ישירה, יש הטוענים שהנהגים תלויים בחברה ומצויים בתנאים כלכליים בלתי הוגנים. הביקורות הללו, יחד עם מחלוקות משפטיות שונות, יצרו סביבה רגולטורית מאתגרת עבור החברה, בעיקר במדינות שבהן תחום התחבורה מוסדר בקפדנות.

למרות הביקורת, אובר המשיכה לצמוח ולהתפתח גם בתחומים אחרים. שירות המשלוחים Uber Eats הפך לאחד משירותי המשלוחים הפופולריים בעולם, במיוחד בתקופת מגפת הקורונה, כשהביקוש לשירותי משלוחי מזון קפץ בצורה חדה. החברה אף החלה להתנסות בטכנולוגיות חדשות, כמו כלי רכב אוטונומיים ורכבים חשמליים, מתוך שאיפה לעצב את עתיד התחבורה הגלובלית.

הסיפור של אובר הוא הרבה יותר מעוד סיפור הצלחה של חברת טכנולוגיה. הוא סיפור על מהפכה תרבותית וכלכלית שמאתגרת מושגים ישנים ומכתיבה כללים חדשים. מאז שהוקמה, היא הפכה לסמל של חידוש וחדשנות בעידן הדיגיטלי, כזה שמראה איך טכנולוגיה יכולה לשנות את היומיום שלנו, ולהפוך אותו לנגיש ונוח יותר – אך גם מעלה שאלות לא פשוטות על תעסוקה, רגולציה ואחריות תאגידית.

עם נוכחות חזקה ביותר מ-70 מדינות, אובר לא רק שינתה את הדרך שבה אנו מתניידים, אלא גם עוררה דיאלוג עולמי על האופן שבו טכנולוגיה יכולה להשפיע על כלכלה וחברה בעידן המודרני. כל נסיעה באובר היא לא רק אמצעי להגיע מיעד אחד לאחר, אלא גם חלק ממסע גלובלי לעתיד חדש של תחבורה ושיתוף.

אובר בישראל

אובר פעלה בעבר בישראל במתכונת מצומצמת במיוחד של אוברX ולצד שירותי אובר עם מוניות רגילות. UberX מעולם לא נפרס בישראל בעקבות חסם רגולטורי. ביוני 2023 הודיעה אובר על הפסקת פעילותה בישראל, לאחר שלא הצליחה להשיג נתח שוק מספק בתחרות המקומית. החברה פעלה בישראל בעיקר בתחום המוניות, עם כ-6,000 נהגים רשומים, אך לא הצליחה לקדם את שירות UberX בשל חסמים רגולטוריים. השוק המקומי הציב תחרות עזה מול חברות כמו Gett ו-Yango, מה שהקשה על אובר להתבסס. בעקבות ההחלטה, החברה תתמקד בשווקים בינלאומיים מרכזיים בהם היא פועלת בצורה מוצלחת יותר, ותסיים את פעילותה בישראל. תחקיר שהתפרסם בתקשורת העולמית ביחד עם "השומרים" חשף את הקשר בין האינטרסים האישיים של שר התחבורה ישראל כץ למניעת הפעילות של אובר בישראל.

ההיסטוריה של אובר

הסיפור של אובר מתחיל בשנת 2008, כאשר גארט קאמפ וטרוויס קלניק העלו את הרעיון המהפכני שהפך את התחבורה העירונית על פיה. קאמפ, אחד המייסדים של סטארט-אפ מוצלח בשם StumbleUpon, חווה קושי למצוא מונית במהלך אירוע בניו יורק. הוא תהה מדוע לא ניתן להזמין נסיעה ישירות דרך הטלפון הנייד. לאחר אותו אירוע, קאמפ חזר לסן פרנסיסקו, ושם, יחד עם קלניק, הם התחילו לעבוד על פיתוח המיזם שיהפוך להיות אובר.

החברה הושקה בשנת 2009 בשם UberCab, והרעיון המקורי היה פשוט: ליצור שירות המאפשר לאנשים להזמין מונית יוקרה דרך האפליקציה. השירות פעל במתכונת פיילוט בסן פרנסיסקו, ומטרתו הייתה להציע חוויית נסיעה מהירה ונוחה ברכבי יוקרה כמו מכוניות מרצדס וב.מ.וו, במחיר גבוה יותר ממונית רגילה. השירות צבר במהרה פופולריות, אך לא רק בשל הנוחות – אלא גם בגלל הייחודיות והשירות המתקדם.

ההצלחה בסן פרנסיסקו הייתה רק ההתחלה. בשנת 2011, החברה עברה מיתוג מחדש תחת השם Uber, והתמקדה במודל חדש של תחבורה: חיבור נוסעים לנהגים פרטיים ולא רק למוניות יוקרה. הפלטפורמה אפשרה לכל אדם עם רכב פרטי להירשם כנהג ולהציע את שירותיו דרך האפליקציה. זה יצר מהפכה מיידית בשוק התחבורה העירונית – במקום להמתין למונית או לשלם סכומים גבוהים על שירותי תחבורה מסורתיים, נוסעים יכלו להזמין נסיעה במחירים משתלמים דרך האפליקציה.

בשנים 2012–2013, אובר התחילה להתפשט במהירות לערים נוספות בארצות הברית ובעולם. ניו יורק, לוס אנג'לס, פריז ולונדון היו מהערים הראשונות שהצטרפו למהפכה של אובר. בהתחלה, השירות התמודד עם קשיים רגולטוריים ומחאות מצד נהגי מוניות מסורתיים, שטענו כי אובר פוגעת בפרנסתם. עם זאת, הפופולריות של אובר רק הלכה וגדלה.

במקביל להתרחבות הגיאוגרפית, החברה גם השיקה שירותים חדשים. בשנת 2014 הושק UberX – שירות נסיעות במחירים זולים יותר, שהפך במהרה לפופולרי במיוחד. בכך, אובר התחילה לתפוס נתח שוק נרחב גם בקרב אנשים שהיו רגילים לשירותי תחבורה ציבורית או מוניות. שנה לאחר מכן, הושק UberPOOL, שירות המאפשר לנוסעים לחלוק נסיעה עם אחרים הנוסעים באותו כיוון, מה שהוזיל עוד יותר את עלויות הנסיעה והפחית את מספר כלי הרכב בכבישים.

באותן שנים, אובר התפתחה מחברה קטנה לסטארט-אפ ענק שמוערך במיליארדי דולרים. החברה גייסה הון רב ממשקיעים, ונהנתה מצמיחה מהירה גם במקביל להתנגדויות ולביקורות. עם זאת, לא הכל הלך חלק – החברה התמודדה עם ביקורות בנוגע להתנהלותה מול הנהגים, שהחלו להתלונן על תנאי העסקה קשים ואי-ודאות כלכלית.

בשנת 2017, טראוויס קלניק, אחד ממייסדי החברה, נאלץ לפרוש מתפקידו כמנכ"ל בעקבות סדרה של שערוריות שנגעו לתרבות הארגונית של החברה. קלניק הואשם בכך שיצר סביבת עבודה רעילה, שכללה האשמות בהטרדות מיניות ובניהול כושל. בעקבות זאת, דרה קוסרשאהי, שהיה מנכ"ל Expedia, מונה לתפקיד המנכ"ל החדש, ותחת הנהגתו אובר החלה לשפר את תדמיתה ולתקן את הליקויים בניהול הפנימי שלה.

במהלך השנים שאחר כך, אובר המשיכה להתמקד בצמיחה גלובלית ובהתמודדות עם אתגרים רגולטוריים. החברה הרחיבה את פעילותה גם לשווקים מתפתחים, ושירותים נוספים כמו Uber Eats, שירות משלוחי מזון, התפתחו במהירות ונהנו מהצלחה גדולה, במיוחד בתקופת מגפת הקורונה.

בשנת 2019, אובר הונפקה בבורסה בניו יורק במהלך אחד ההנפקות הגדולות ביותר של חברת טכנולוגיה עד אז. למרות שהתמודדה עם קשיים כלכליים לאורך השנים, החברה ממשיכה להוביל את תחום התחבורה המקוונת ולנסות להתרחב גם לעולמות חדשים כמו רכבים אוטונומיים ורכבים חשמליים, מתוך שאיפה להוביל את עתיד התחבורה הגלובלית.

מודל עסקי

אובר הצליחה לא רק לשנות את הדרך שבה אנשים נעים בעיר, אלא גם להמציא מחדש את המודל העסקי של תחבורה ציבורית על בסיס רעיון פשוט אך מהפכני: לחבר בין נוסעים לנהגים פרטיים באמצעות טכנולוגיה. מה שהתחיל כיוזמה קטנה של הזמנת מוניות יוקרה בסן פרנסיסקו, צמח למערכת גלובלית שחיה ונושמת את כלכלת השיתוף, והפכה למודל לחיקוי עבור חברות נוספות בכל העולם.

כשאפליקציית אובר נפתחת, לא מדובר סתם בקליק שמזמין רכב. זהו השתקפות של מערכת כלכלית חדשה, שבה כל אדם עם רכב פרטי יכול להפוך לנהג. בלי רישיונות מסובכים, בלי הסדרים מסורתיים, ובעיקר – בלי הגבולות שהכרנו עד עכשיו. כל אחד יכול להיכנס למשחק, להגדיר לעצמו את זמני העבודה ולהרוויח כסף מהנכס האישי שלו – הרכב.

השירות העיקרי של אובר, UberX, הוא הבסיס שעליו נבנה המודל העסקי שלה. אובר הצליחה לפשט את המורכבות של תחבורה עירונית, ולהפוך אותה לזמינה יותר מאי פעם. נוסעים מזמינים רכב בלחיצת כפתור, עוקבים אחר מיקום הנהג, ואף יכולים לדעת מראש את עלות הנסיעה. אם פעם היינו צריכים לנפנף יד או להתקשר למוקד שירות כדי למצוא מונית, היום הכל מתבצע מהטלפון, בזמן אמת. זהו הקסם של אובר – חיבור טכנולוגי פשוט שמקצר את המרחק בין הרכב לנוסע, ושובר את השליטה של המונופולים המסורתיים.

כמובן, אובר לא הייתה אובר בלי התמחור הדינמי. המחירים עולים כאשר הביקוש גואה – בין אם זה אחרי הופעה המונית או בלילה סוער שבו כל העיר מחפשת מונית. מודל זה, שכונה "Surge Pricing", יצר לא פעם שיח סוער בקרב משתמשים, אך מצד שני מבטיח זמינות גבוהה של נהגים בשעות הקשות. אובר טוענת שזהו כלי לוויסות השוק – תמריץ נהגים לצאת לנהוג דווקא כשהביקוש בשיאו, וכך למנוע מצבים בהם הנוסעים נשארים בלי פתרון.

אבל זה לא רק נוסעים ונהגים. העמלה שאובר גובה מכל נסיעה – כ-25%-30% מהתשלום – היא מה שמניע את כל המערכת. בלי הצורך להחזיק רכבים בבעלות או לשלם משכורות קבועות לנהגים, אובר מצליחה לפעול ביעילות ולשמור על גמישות תפעולית בכל שוק חדש אליו היא נכנסת. התשתית שלה היא טכנולוגית, לא פיזית, וזה מאפשר לה להתרחב במהירות לכל עיר חדשה בה היא רוצה להשתלב.

ככל שהחברה התרחבה, כך התפתחו גם השירותים שהיא מציעה. ב-2014, UberPOOL הציעה לנוסעים לחלק את הנסיעה עם אחרים ולהוזיל עלויות – וגם להוריד את כמות הרכבים בכבישים. הרעיון פשוט אך גאוני: במקום שכל נוסע ייסע לבד, אפשר לחלוק נסיעה עם נוסעים נוספים ולשלם פחות. המהלך הזה סייע לאובר למצב את עצמה לא רק כשירות נוח, אלא גם כפתרון ידידותי לסביבה.

לאורך הדרך, אובר ניסתה לפרוץ גבולות נוספים. כך, למשל, עם השקת Uber Eats, היא נכנסה גם לתחום המשלוחים, ובכך ניצלה את הטכנולוגיה שלה ליצירת קשר ישיר בין מסעדות ללקוחות. התחום הזה קיבל בוסט רציני בזמן מגפת הקורונה, כאשר אנשים נשארו בבתים והזמינו מזון יותר מאי פעם.

אבל עם ההצלחה מגיעים גם האתגרים. אובר נאלצה להתמודד עם לא מעט מאבקים רגולטוריים ומשפטיים. במקומות רבים בעולם, נהגי המוניות יצאו להפגנות בטענה שאובר פוגעת בפרנסתם, ובכמה מדינות, כמו גרמניה וצרפת, נקטו השלטונות צעדים מגבילים נגד החברה. בנוסף, החברה ספגה ביקורת קשה על תנאי העסקת הנהגים שלה. על אף שאובר מציגה אותם כעצמאיים, רבים מהנהגים טוענים שהתנאים הכלכליים שלהם אינם יציבים והם תלויים לחלוטין בחברה.

למרות כל הקשיים, אובר ממשיכה לחדש. בשנים האחרונות היא משקיעה רבות בפיתוח רכבים אוטונומיים – חזון לעתיד שבו רכבים ללא נהג יובילו נוסעים ברחבי הערים. זהו השלב הבא בהגדרת התחבורה, ואובר מקווה להיות שם ראשונה כשהעולם יעבור לרכבים חשמליים ואוטונומיים, שיחסכו עלויות וישפרו את חוויית הנסיעה.

אובר היא לא סתם חברת טכנולוגיה, אלא שחקן שמחולל שינוי חברתי וכלכלי עמוק. המודל העסקי שלה בנוי על שילוב בין טכנולוגיה, חידוש ורצון לפרוץ את הגבולות המוכרים של התחבורה המסורתית. תוך עשור אחד בלבד, החברה הצליחה לשנות את פני התחבורה בעולם, והעתיד שלה – כמו של התחבורה עצמה – עוד רחוק מלהיות מוגדר.

השפעה כלכלית וחברתית

השפעתה של אובר על הכלכלה והחברה חורגת הרבה מעבר לתחום התחבורה. מהפכת השיתוף שהחברה מובילה הפכה לחלק בלתי נפרד מהתשתית העירונית בערים רבות ברחבי העולם, תוך שהיא משנה את אופי העבודה, את דפוסי הניידות, ואת יחסי הכוחות בשוק התחבורה.

יצירת מקומות עבודה גמישים

אחד ההיבטים הכלכליים המרכזיים של אובר הוא פתיחת אפשרות תעסוקה חדשה – הנהיגה כעבודה גמישה. אנשים שלא היו בעלי הכשרה או גישה לעבודה בתור נהגי מוניות מקצועיים יכולים כעת להשתמש ברכבם הפרטי כדי להרוויח כסף. בכך, אובר הפכה למקור הכנסה נוסף או עיקרי למיליוני נהגים בעולם, המאפשר להם שליטה על שעות העבודה ועל כמות ההכנסה שלהם. הגמישות הזו הפכה את אובר לאטרקטיבית במיוחד עבור אנשים שמעוניינים בעבודה חלקית או שמשתמשים בנהיגה כדרך להשלמת הכנסה.

השפעה על שוק התחבורה המסורתי

הכניסה של אובר לשוק יצרה תחרות ישירה מול שירותי התחבורה המסורתיים, ובראשם נהגי המוניות. בערים רבות, נהגי מוניות שהיו רגילים לפעול בסביבה עם רגולציה מוגנת ושוק קבוע, מצאו את עצמם מתמודדים מול תחרות שלא הכירו קודם לכן. המחירים הנמוכים יותר, יחד עם הנוחות הטכנולוגית והאפשרות לעקוב אחרי הנהג ולשלם באפליקציה, יצרו העדפה ברורה מצד הנוסעים לשירותי אובר. זה הוביל לירידה חדה בהכנסות של נהגי מוניות ולמאבקים ציבוריים רבים מצד המגזר המסורתי.

שיפור הניידות וגמישות התחבורה

אחד ההישגים החברתיים הגדולים של אובר הוא השיפור המשמעותי בניידות, במיוחד באזורים עירוניים. אובר הצליחה להנגיש את שירותי התחבורה ליותר אנשים, ובכך יצרה גמישות רבה יותר בזמינות התחבורה – גם בשעות הלילה המאוחרות או באזורים שהיו פחות נגישים למוניות. הפלטפורמה הפכה את הניידות לקלה יותר עבור אנשים שלא היו יכולים להרשות לעצמם נסיעות יקרות במונית או שנתקלו במחסור בתחבורה ציבורית.

כלכלת השיתוף וצמיחת מגזר חדש

אובר היא אחד הסמלים הבולטים של כלכלת השיתוף, שהפכה לנושא מרכזי בעשור האחרון. המודל שלה – שבו נהגים פרטיים משתמשים ברכבם האישי כדי לספק שירותים תמורת תשלום – מייצג את המעבר מעולם שבו שירותים ניתנים רק על ידי גורמים מקצועיים ומסורתיים, לעולם שבו כל אחד יכול להשתתף ולתרום לכלכלה. זהו שינוי עמוק ביחסי הכוחות הכלכליים, שבו נכסים פרטיים הופכים לכלים עסקיים, ומשפיעים על השוק כולו.

סוגיית ההעסקה והוויכוח על זכויות נהגים

עם זאת, אחד הנושאים המעוררים ביותר סביב אובר הוא מעמד הנהגים והשאלה האם הם צריכים להיות מוגדרים כעצמאים או כעובדים שכירים. אובר רואה בנהגים שלה ספקי שירות עצמאיים, מה שמונע ממנה לשאת באחריות לזכויות סוציאליות כמו ביטוח לאומי, ימי מחלה או פנסיה. ביקורות רבות נמתחות על כך שהמודל של אובר יוצר תלות כלכלית בנהיגה, מבלי להעניק לנהגים את הביטחון הכלכלי הדרוש. במדינות רבות, כולל בריטניה וקליפורניה, בתי המשפט החלו לדון בשאלה זו, ונעשו צעדים לחייב את אובר להכיר בנהגים כעובדים.

שינוי חברתי בתפיסת הניידות

אובר גם חוללה שינוי חברתי בתפיסת הניידות העירונית. יותר ויותר אנשים מתחילים לראות בתחבורה פרטית שירות, ולא רק צורך בבעלות על רכב. האפשרות להזמין נסיעה בכל רגע, יחד עם השילוב של שירותים כמו UberPOOL, מצמצמת את הצורך של רבים להחזיק רכב פרטי. מגמה זו תורמת להקטנת העומס בכבישים, להפחתת זיהום האוויר, ולעידוד שימוש בתחבורה משותפת.

השפעה סביבתית ושינוי במפת התחבורה

עם השירותים המשותפים שאובר מציעה, כמו UberPOOL, החברה הצליחה לתרום לצמצום מספר הרכבים על הכבישים, ובכך להפחית את פליטת גזי החממה בערים שבהן השירות נפוץ. בנוסף, הנסיעות המשותפות הפכו לאופציה פופולרית בקרב נוסעים שמבקשים להוזיל את עלויות הנסיעה תוך שמירה על הסביבה. אובר גם משקיעה בפיתוח רכבים חשמליים ורכבים אוטונומיים, מתוך חזון להוביל את התחבורה למעבר לרכבים ידידותיים יותר לסביבה.

תופעת גיג אקונומי

אובר הייתה חלק מהצמיחה של מגזר כלכלי חדש המכונה "גיג אקונומי" (Gig Economy), שבו אנשים מספקים שירותים זמניים או חלקיים דרך פלטפורמות טכנולוגיות. המודל הזה מציע לאנשים אפשרות לעבוד לפי הזדמנויות משתנות וגמישות, אך הוא גם מעלה שאלות קשות על זכויות עובדים והקשרים הכלכליים בין מעסיקים לספקי שירות.

שינויים רגולטוריים ומאבקים פוליטיים

הפעילות של אובר הובילה לשינויים רגולטוריים במגוון רחב של שווקים. ממשלות ומועצות מקומיות נדרשו להחליט האם וכיצד להסדיר את השירות, והאם יש לראות בנהגי אובר עובדים שזכאים לתנאים סוציאליים. לצד זה, אובר יצרה מאבק פוליטי בין תומכי כלכלת השיתוף לבין מי שמגנים על המודלים העסקיים המסורתיים, ובראשם נהגי המוניות.

אתגרים בעתיד

אובר ממשיכה להוביל את תחום התחבורה הדיגיטלית, אך היא ניצבת בפני אתגרים רבים. ההשפעה הכלכלית והחברתית שלה ממשיכה להיות נושא לדיון ציבורי נרחב, והניסיון להרחיב את השירותים לרכבים אוטונומיים וחשמליים מציב את החברה במרכז המאמץ העולמי לשנות את פני התחבורה. השאלה הגדולה היא האם אובר תוכל להמשיך לצמוח תוך שמירה על ערכי החדשנות והגמישות, ולהתמודד עם הדרישות הרגולטוריות והחברתיות שניצבות בפניה.

בעיות משפטיות ורגולטוריות

מאז הקמתה, אובר התמודדה עם שורה ארוכה של אתגרים משפטיים ורגולטוריים, שהתפרסו על פני מדינות וערים רבות ברחבי העולם. למרות המודל החדשני שהביאה עמה, החברה נתקלה במכשולים משפטיים לא מעטים, שנגעו בעיקר לשאלות של רגולציה בתחום התחבורה, העסקת נהגים, בטיחות, ותחום הפרטיות. להלן סקירה של הנושאים המרכזיים שאובר התמודדה איתם בתחום המשפטי והרגולטורי:

העסקת נהגים – עצמאים או שכירים?

אחת השאלות המרכזיות והבעייתיות ביותר עבור אובר היא מעמד הנהגים שלה. אובר רואה בנהגים שלה עצמאים שמספקים שירות דרך הפלטפורמה שלה, ולכן היא לא מחויבת להעניק להם זכויות עובדים מסורתיות כמו פנסיה, ביטוח לאומי, או ימי חופשה. אך במדינות רבות, נהגים טוענים כי בפועל הם תלויים לחלוטין בפלטפורמה של אובר ואין להם גמישות אמיתית בעבודה, ולכן יש להתייחס אליהם כשכירים.

בשנת 2020, בקליפורניה, נחקק החוק AB5 שהחמיר את ההגדרות של העסקת עובדים עצמאים, במטרה לחייב חברות כמו אובר להגדיר את הנהגים כעובדים שכירים. אובר נלחמה בחוק באמצעות קמפיינים ציבוריים ולובינג, והצליחה להשיג הקלות בחוק באמצעות הצבעת פרופוזיציה 22, שקבעה שהנהגים יישארו עצמאיים אך יקבלו כמה זכויות סוציאליות.

מחאות נהגי מוניות

אובר נתקלה בהתנגדות חריפה מצד נהגי מוניות כמעט בכל מדינה שבה החלה לפעול. נהגי המוניות, שפעלו במשך שנים תחת רגולציות מחמירות, טענו שאובר מייצרת תחרות לא הוגנת בכך שהיא עוקפת את החוקים המסורתיים שתקפים עבורם. במדינות רבות, נהגי מוניות יצאו להפגנות מאורגנות, דרשו רגולציה דומה לאובר ואף ניסו להביא להוצאתה מהחוק.

במדינות כמו צרפת, גרמניה וספרד, ההפגנות והמאבקים הביאו למגבלות חמורות על פעילותה של אובר, ובכמה מקרים אף להפסקת השירות. בצרפת, למשל, נאסרה פעילות UberPOP, שירות בו נהגים פרטיים ללא רישיון מקצועי יכולים להסיע נוסעים. באיטליה, אובר הוצאה מחוץ לחוק למשך תקופה קצרה לפני שהותרה מחדש בכפוף למגבלות קפדניות.

תקנות רגולטוריות וביטחון ציבורי

אחד הנושאים המרכזיים בהם נתקלה אובר הוא חובת הרגולציה והפיקוח על נהגים. שירותי תחבורה ציבורית מסורתיים מחויבים לעמוד בתקנים מחמירים של בדיקות רקע, ביטוחי נסיעה, ובקרת בטיחות, בעוד שאובר טענה כי היא רק פלטפורמת תיווך ולא שירות תחבורה ישיר. בשל כך, היא ניסתה לעקוף חלק מחובות הפיקוח.

במדינות רבות הועלתה השאלה האם נהגי אובר עומדים בסטנדרטים הנדרשים לבטיחות הנוסעים. מקרים של תקיפות, הטרדות מיניות ותאונות דרכים העלו את הדרישה לבדיקות רקע קפדניות יותר לנהגים, ובחלק מהמקומות החברה נאלצה לשנות את נהלי העבודה שלה ולהחמיר את הבדיקות לפני אישור נהגים חדשים.

מאבקי רגולציה במקומות שונים בעולם

אובר נתקלת בקשיים רגולטוריים בכל מקום שבו היא מנסה להיכנס לשוק חדש. במדינות כמו גרמניה, בריטניה, הודו וברזיל, הממשלות והמועצות המקומיות הציבו אתגרים בפני החברה. בגרמניה, למשל, נאסר על נהגים פרטיים לפעול ללא רישיון הסעה, מה שהוביל לכך שאובר נאלצה לשנות את מודל העבודה שלה.

בבריטניה, אובר נתקלה במשבר משמעותי כאשר רשות התחבורה של לונדון (TfL) סירבה להאריך את רישיון הפעילות שלה בעיר ב-2017, בטענה שאינה עומדת בדרישות הבטיחות והאחריות הציבורית הנדרשות. לאחר מאבק משפטי ארוך, אובר הצליחה לחדש את רישיונה אך נדרשה לעמוד בתנאים מחמירים יותר.

סקנדלים שנקשרו לאובר

סוגיות פרטיות ואבטחת מידע

אובר נאלצה להתמודד גם עם בעיות הקשורות לאבטחת מידע ופרטיות. בשנת 2016 התגלה כי אובר הסתירה פריצה מסיבית לנתוני המשתמשים שלה, בה נגנבו פרטים של מעל 57 מיליון משתמשים ונהגים. החברה נאלצה לשלם קנסות כבדים על כך שלא דיווחה בזמן על האירוע לרשויות המתאימות.

במקביל, החברה הואשמה בשימוש לא הולם בטכנולוגיות מעקב כדי לאתר רגולטורים שניסו לבצע בדיקות סמויוּת על השירות שלה, באמצעות כלי פנימי שנקרא "Greyball". אובר נאלצה להפסיק את השימוש בכלי זה בעקבות התגובות הציבוריות והחקירות שנפתחו נגדה.

סוגיית ההון וההנפקה הציבורית

ב-2019 אובר הונפקה לציבור בבורסה בניו יורק במהלך שזכה לתשומת לב עצומה, אך עורר גם ביקורת חריפה. המהלך הגיע לאחר תקופה ארוכה שבה החברה נאלצה להתמודד עם הפסדים כספיים גבוהים. ההנפקה עוררה שאלות בנוגע ליכולת הכלכלית של אובר להישאר רווחית בטווח הארוך, והמשקיעים גילו סקפטיות כלפי המודל העסקי שלה.

סוגיית כלי רכב אוטונומיים

אובר גם ניצבת בפני אתגרים משפטיים הקשורים לפיתוח רכבים אוטונומיים. בשנת 2018, אחד מרכבי הניסוי האוטונומיים שלה היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית באריזונה, מה שגרם לעצירה זמנית של ניסויים בתחום זה. המקרה עורר ויכוח רחב על בטיחות השימוש ברכבים אוטונומיים, והציב את אובר בפני קשיים נוספים בתחום הפיתוח הטכנולוגי שלה.

Uber Freight ותחום הלוגיסטיקה

כאשר אובר ניסתה להתרחב לתחום הלוגיסטיקה עם השירות Uber Freight, היא נתקלה באתגרים רגולטוריים בתחום ההובלות וההסעות הכבדות. במדינות מסוימות, רגולטורים דרשו להחיל על נהגי משאיות את אותם הכללים המחמירים שחלים על חברות לוגיסטיקה מסורתיות, מה שדרש מהחברה לבצע התאמות משמעותיות בשירות זה.

הסדרים משפטיים וקנסות

בעקבות מגוון התביעות והבעיות המשפטיות שנחשפו במהלך השנים, אובר נאלצה לשלם קנסות כבדים במדינות רבות. לדוגמה, בשנת 2017, אובר הסכימה לשלם מעל 20 מיליון דולר כדי להסדיר תביעה שטענה שהיא הונתה נהגים באשר לרווחיהם הפוטנציאליים.

עתיד הרגולציה וההשפעה המשפטית

אובר ממשיכה לעמוד בפני אתגרים משפטיים ורגולטוריים משמעותיים. השאלה האם היא חברת תחבורה או פלטפורמת תיווך, וכיצד יש להעסיק את הנהגים שלה, ממשיכה לעורר דיון בכל העולם. לצד זאת, כניסת רכבים אוטונומיים וחשמליים צפויה להעלות סוגיות רגולטוריות חדשות שיידרשו מהחברה להתמודד איתן במקביל למאמציה להוביל את עתיד התחבורה.

תרבות ארגונית וניהול

התרבות הארגונית והניהולית של אובר היוותה במשך שנים רבות נושא לדיון, ביקורת ושינויים עמוקים. על אף שהחברה הצליחה לחדש ולשנות את פני התחבורה בעולם, היא התמודדה עם ביקורת קשה על סביבת העבודה הפנימית שלה, שהובילה בסופו של דבר לשינויים נרחבים בהנהגה ובתרבות הארגונית. לאורך השנים, התרבות הניהולית באובר נתפסה כמונחית מיעדים אגרסיביים, דינמיקה תחרותית ומבנה פנימי שהיה פעמים רבות רווי בשערוריות.

הובלה על ידי טראוויס קלניק – תרבות של "להזיז הרים"

במשך שנים רבות, טראוויס קלניק, אחד ממייסדי אובר ומי שכיהן כמנכ"ל החברה עד 2017, עיצב את התרבות הארגונית של החברה. תחת קלניק, אובר התפתחה במהירות חסרת תקדים, כאשר הסלוגן הלא רשמי של החברה היה "לזוז מהר ולשבור דברים". החזון של קלניק התבסס על הרעיון שחדשנות מהירה דורשת מהחברה לדחוף את גבולות המותר ולעקוף מכשולים רגולטוריים ומסורתיים, גם אם המחיר לכך היה התנגדות חברתית, רגולטורית, או משפטית.

האווירה בארגון הייתה דינמית מאוד, אך גם תחרותית בצורה יוצאת דופן. עובדים דיווחו על לחץ עצום להצליח ולהשיג תוצאות מהירות, מה שיצר סביבת עבודה שבה כל האמצעים כשרים. קלניק עצמו נחשב לדמות כריזמטית אך שנויה במחלוקת, ותחת ניהולו התרבות הארגונית באובר קיבלה לעיתים אופי פרוע ולא מסודר.

תלונות על הטרדות מיניות והאווירה הבעייתית

בשנת 2017 החלו להיחשף טענות חמורות על הטרדות מיניות והתנהגות לא הולמת מצד עובדים בכירים באובר. אחת המהלומות החמורות ביותר לחברה הייתה פרסום של בלוג מאת מהנדסת לשעבר בשם סוזן פאולר, שתיארה תרבות ארגונית רעילה שבה הטרדות מיניות היו עניין נפוץ, והנהלה התעלמה מהתלונות של עובדים ועובדות. הפוסט של פאולר הפך לוויראלי, וחשף את עומק הבעיות בתוך החברה.

בעקבות הגילויים על הטרדות מיניות ואווירה עוינת, החברה נכנסה למשבר תדמיתי חריף. ועדה חיצונית בראשותו של התובע הכללי לשעבר אריק הולדר נשכרה כדי לבחון את ההתנהלות הפנימית של החברה, ולאחר פרסום הדוח, הומלץ על שינויים משמעותיים בתרבות הארגונית.

פרישת טראוויס קלניק והחלפתו בדרק קוסרשאהי

הביקורת הציבורית והמשבר הפנימי גרמו לכך שב-2017 קלניק נאלץ לפרוש מתפקידו כמנכ"ל. הוא נשאר בדירקטוריון החברה, אך ההנהגה עברה לידיו של דרק קוסרשאהי, שהיה קודם לכן מנכ"ל Expedia. קוסרשאהי הביא עמו גישה ניהולית שונה לחלוטין, עם דגש על נורמות ארגוניות בריאות יותר ושיפור התדמית הציבורית של החברה.

אחד מצעדיו הראשונים של קוסרשאהי היה לבצע רפורמות משמעותיות בתרבות הארגונית של אובר. הוא התחייב ליצור סביבה מכילה יותר, עם דגש על גיוון תעסוקתי ושוויון מגדרי. קוסרשאהי הביא עמו סגנון ניהול רגוע ושקול יותר, במטרה לאחד את החברה לאחר התקופה הסוערת ולהתמקד בחיזוק האמון של העובדים, הלקוחות והמשקיעים.

שינויים בתרבות הארגונית: דגש על גיוון והכללה

במסגרת השינויים שיזם קוסרשאהי, אובר החלה להשקיע יותר בתוכניות לגיוון תעסוקתי ולשיפור הסביבה הפנימית. החברה התחייבה לשפר את הייצוג המגדרי ואת הגיוון האתני בין עובדיה, בעיקר בתפקידי ניהול בכירים. בנוסף, החברה הנהיגה נהלים ברורים יותר לטיפול בתלונות על הטרדות והתנהגות בלתי הולמת, והחלה להפעיל תוכניות הכשרה שנועדו לעודד תרבות ארגונית מכילה יותר.

עמידה בפני האתגרים התאגידיים והרגולטוריים

עם כניסתו לתפקיד, קוסרשאהי נאלץ גם להתמודד עם מגוון האתגרים הרגולטוריים והמשפטיים שעמדו בפני החברה. הוא פעל למתן את התדמית של אובר כחברה שמזלזלת ברגולציה, וביקש לשתף פעולה עם ממשלות ורגולטורים בצורה שקופה ומכבדת יותר. זה היה שינוי כיוון משמעותי מהגישה האגרסיבית של קלניק, והיווה חלק מהמאמץ הכולל להחזיר את אמון הציבור בחברה.

מעבר למיקוד חברתי ואחריות תאגידית

קוסרשאהי שם דגש על אחריות תאגידית כחלק מהחזון החדש של החברה. אובר החלה להציג תוכניות התומכות בשמירה על הסביבה, עם יעדים לשימוש בכלי רכב חשמליים, ותוכניות לשיפור תנאי העבודה של הנהגים. הוא גם הוביל את החברה לצמצם את הטביעת הפחמן שלה, מתוך הכרה באחריותה להשפעה הסביבתית של פעילותה. זהו חלק מהתפנית התרבותית שהחברה עברה תחת ניהולו.

האתגרים של ניהול רב-לאומי

עם נוכחות במעל 70 מדינות, אובר מתמודדת עם אתגרי ניהול גלובליים. החברה צריכה להתאים את התרבות הארגונית והאסטרטגיה שלה לכל שוק מקומי, תוך שמירה על זהות אחידה. קוסרשאהי שם דגש על יצירת סניפים מקומיים עם מענה לצרכים ולדרישות הרגולטוריות המקומיות, מה שמאפשר לחברה להתגבר על חלק מהמכשולים שאפיינו את העבר.

מבנה ההנהלה החדש

לאחר כניסתו של קוסרשאהי, החברה עברה שינויים נרחבים בהנהלה הבכירה שלה. בכירים רבים מתקופת קלניק עזבו את החברה, ובמקומם הובאו מנהלים עם ניסיון רב בניהול חברות בינלאומיות גדולות. השינויים הללו היו חלק מהמטרה לייצב את החברה ולבנות את אמון המשקיעים מחדש.

שיפור בתנאי הנהגים

אחת המטרות המרכזיות של קוסרשאהי הייתה לשפר את היחסים בין אובר לנהגיה. החברה התחייבה לשיפור תנאי העבודה של הנהגים, להגדלת השקיפות בנושא התמחור והעמלות, ולמתן ביטוח בריאות וביטוחי תאונות בחלק מהשווקים. השינויים הללו נועדו להתמודד עם הביקורת שהופנתה כלפי אובר בנוגע לתנאי ההעסקה של הנהגים, והביאו לשיפור יחסי העבודה בחברה.

תרבות ארגונית בנקודת מפנה

התרבות הארגונית של אובר עברה שינוי עמוק בשנים האחרונות, עם מעבר מהתנהלות אגרסיבית ולא פורמלית לתרבות שמתמקדת יותר באחריות תאגידית, גיוון והכללה. השינויים שהובילה ההנהגה החדשה, בראשות דרק קוסרשאהי, היו קריטיים לשיפור תדמית החברה לאחר המשברים התדמיתיים, ויצרו סביבה ארגונית שמנסה לשמור על האיזון בין חדשנות לבין אחריות כלפי עובדיה ולקוחותיה.

חידושים והשקעות עתידיות

אובר ממשיכה להיות חברה שנמצאת בחזית החדשנות בתחום התחבורה, ולא מסתפקת רק במתן שירותי נסיעה דרך פלטפורמת המובייל שלה. החברה שמה לעצמה למטרה לשנות את פני התחבורה לא רק על הקרקע אלא גם באוויר, ובמקביל לפתח טכנולוגיות חדשות כמו רכבים אוטונומיים ושירותי תחבורה חשמליים. עם השנים, אובר הרחיבה את חזונה מעבר לתחבורה המסורתית, והשקיעה בפיתוחים שישפיעו על הדרך בה אנו נעים בעולם בעתיד.

Uber Elevate – תחבורה אווירית אישית

אחד מהפיתוחים השאפתניים ביותר של אובר היה ה-Uber Elevate, שנמכר ל-Joby. מדובר בפרויקט תחבורה אווירית שמתמקד ביצירת רשת של מוניות מעופפות (eVTOL – המראה ונחיתה אנכית חשמלית). הרעיון מאחורי Uber Elevate הוא לספק פתרונות תחבורה מהירים בערים הצפופות על ידי ניצול המרחב האווירי. בעידן שבו תשתיות התחבורה העירוניות מתמודדות עם עומסי תנועה כבדים, אובר רואה את הפתרון בגבהים – להציע שירות תחבורה אווירי שיאפשר לאנשים לדלג מעל הפקקים ולקצר את זמן הנסיעה משמעותית.

אובר שיתפה פעולה עם מספר חברות בתחום התעופה, במטרה לפתח את המוניות המעופפות הללו, כאשר התכנון המקורי היה להתחיל בניסויים בערים כמו לוס אנג'לס, דאלאס ומלבורן עד שנת 2023. השירות, כפי שמתכננת אובר, יתבסס על תחנות נחיתה (Skyports) שמוקמות על גגות מבנים, ויאפשרו לנוסעים לעבור מרכב או אופניים למונית מעופפת, ואז חזרה לרכב או אמצעי תחבורה אחר.

עם זאת, אובר מכרה את Uber Elevate בשנת 2020 לחברת Joby Aviation, תוך שהיא שומרת על קשרי שותפות אסטרטגיים, מה שמאפשר לה להמשיך להיות חלק מהעתיד של התחבורה האווירית, אך מבלי לשאת במלוא הנטל הפיתוחי והפיננסי.

רכבים אוטונומיים

פיתוח רכבים אוטונומיים (ללא נהג) היה עוד אחד מהפרויקטים המרכזיים של אובר בשנים האחרונות. החברה זיהתה כי כלי רכב אוטונומיים יכולים להיות פתרון מהפכני לתחבורה עירונית, שיקטין עלויות ויגביר את היעילות התפעולית. אם אובר תוכל להפעיל צי רכבים אוטונומיים, היא תוכל לספק שירותים ללא הצורך לשלם לנהגים, מה שיביא להוזלת מחירים דרסטית ולזמינות מוגברת של רכבים.

למרות ההתלהבות הראשונית מהתחום, אובר נתקלה באתגרים לא פשוטים במהלך הפיתוח. בשנת 2018, אחד מרכביה האוטונומיים היה מעורב בתאונה קטלנית באריזונה, מה שגרם להשהיית הניסויים לתקופה מסוימת. החברה גם עמדה בפני תחרות קשה מצד חברות כמו Waymo של גוגל וטסלה, שהשקיעו רבות בפיתוח טכנולוגיות אוטונומיות.

בסופו של דבר, אובר החליטה למכור את חטיבת הרכב האוטונומי שלה, Uber ATG, לסטארט-אפ בתחום הרכב האוטונומי בשם Aurora בשנת 2020. גם כאן, אובר נשארה שותפה אסטרטגית, מתוך הבנה שהשוק עדיין אינו בשל לחלוטין לטכנולוגיה הזו, אך ברגע שיתאפשר, היא תוכל לחזור למשחק דרך שיתופי פעולה עם החברות המובילות בתחום.

רכבים חשמליים ואפס פליטות

אובר מתמקדת בשנים האחרונות גם בהפחתת טביעת הרגל הפחמנית שלה, מתוך מטרה להפוך לשחקן מוביל בתחום התחבורה הירוקה. החברה השיקה תוכנית שאפתנית בשם Uber Green, המציעה לנוסעים אפשרות להזמין נסיעה ברכב חשמלי או היברידי, כחלק מהמאמצים שלה לקדם תחבורה ידידותית יותר לסביבה. הפרויקט התחיל בערים נבחרות, ואובר מתכננת להרחיב אותו לערים נוספות.

מעבר לכך, החברה התחייבה להפוך את כל הצי שלה לרכבים חשמליים בערים גדולות כמו לונדון ופריז עד שנת 2030, ובשאר העולם עד 2040. לשם כך, אובר עובדת בשיתוף פעולה עם יצרניות רכב כמו טסלה ויצרניות אחרות של רכבים חשמליים, ומעודדת את נהגיה לעבור לשימוש ברכבים חשמליים באמצעות מענקים והטבות כלכליות.

Uber Freight – מהפכה בלוגיסטיקה

בתחום ההובלה, אובר השיקה את Uber Freight, שירות שנועד לחבר בין משאיות ובעלי מטענים. בדיוק כפי שאובר מחברת בין נוסעים לנהגים, Uber Freight פועלת בצורה דומה, רק בתחום הלוגיסטיקה. השירות מאפשר לחברות להוביל סחורות ביעילות ובגמישות רבה יותר, תוך שהוא מספק לנהגי משאיות הזדמנויות עבודה חדשות דרך הפלטפורמה.

Uber Freight מסייעת לעקוב אחר מטענים בזמן אמת, ומאפשרת למנהלי לוגיסטיקה למצוא משאיות זמינות בלחיצת כפתור. החברה שואפת לשנות את שוק ההובלות המסורתיות, ולהביא את הטכנולוגיה שלה לתחום שבו הפיקוח והשקיפות היו עד כה מוגבלים.

הרחבת Uber Eats ושירותי משלוחים

מלבד התחבורה, אובר עשתה קפיצה משמעותית גם לתחום משלוחי המזון באמצעות Uber Eats. השירות, שהחל כמיזם קטן, הפך לאחת מההצלחות הגדולות של החברה, במיוחד לאור מגפת הקורונה, שהגבירה את הצורך בשירותי משלוחי מזון. אובר המשיכה להרחיב את הפלטפורמה לשווקים חדשים, ואף החלה לספק משלוחים של מוצרים שאינם מזון, כמו תרופות וקמעונאות כללית.

בשנים האחרונות, החברה החלה לבחון אפשרויות של משלוחים באמצעות רחפנים, מה שיאפשר לה לספק משלוחים בצורה מהירה יותר באזורים עירוניים צפופים. בנוסף, אובר משתפת פעולה עם חברות רובוטיקה כדי לפתח רכבים אוטונומיים קטנים שיבצעו משלוחים.

תחבורה ציבורית משולבת

בעתיד, אובר מתכננת להפוך לא רק לשירות תחבורה פרטי, אלא גם לשחקן מרכזי בתחום התחבורה הציבורית. החברה החלה לשתף פעולה עם רשויות מקומיות בתחום התחבורה, ומציעה שירותים שמשלבים תחבורה ציבורית ונסיעות אובר. במודל הזה, נוסעים יכולים להשתמש באפליקציה של אובר כדי לתכנן נסיעה שמערבת גם תחבורה ציבורית וגם נסיעה ברכב אובר, מה שמקל על השימוש בתחבורה ציבורית ופרטית יחד.

חידושים טכנולוגיים בפלטפורמה

אובר ממשיכה לשפר את חוויית המשתמש בפלטפורמה שלה באמצעות חידושים טכנולוגיים. החברה משקיעה בפיתוח אלגוריתמים מתקדמים לניתוח נתוני תנועה, תחזית ביקושים ותמחור דינמי. כמו כן, היא מתמקדת בשיפור אבטחת המידע והפרטיות של משתמשיה, ובשיפור חוויית השימוש באפליקציה הן עבור נוסעים והן עבור נהגים.

סיכום – האם אובר היא העתיד?

אובר החלה את דרכה כחברה קטנה שמציעה שירותי נסיעות דרך אפליקציה, והתפתחה במהירות לאחת החברות המובילות בעולם בתחום התחבורה. מה שהתחיל כרעיון מהפכני להזמנת מוניות בלחיצת כפתור הפך למערכת גלובלית שמשנה את פני התחבורה והניידות בערים רבות. כיום, החברה מציעה לא רק שירותי תחבורה פרטית, אלא גם משלוחי מזון, שירותי הובלה, ומפתחת פרויקטים בתחום הרכבים האוטונומיים והתחבורה האווירית.

ההשפעה הכלכלית והחברתית של אובר היא עצומה. החברה פתחה בפני מיליוני נהגים אפשרות לעבודה גמישה, אך גם עוררה דיון עולמי על תנאי ההעסקה שלהם והאם יש להגדירם כעצמאיים או כעובדים שכירים. לצד זה, אובר נתקלה בקשיים רגולטוריים במדינות רבות, והתמודדה עם מחאות של נהגי מוניות שהושפעו מהתחרות הישירה שהציבה.

תחת ניהולו של דרק קוסרשאהי, אובר עברה תהליכי שינוי משמעותיים. החברה שיפרה את תרבות העבודה הפנימית שלה בעקבות ביקורות קשות על סביבת עבודה רעילה, והחלה להתמקד באחריות תאגידית, גיוון תעסוקתי והשקעה בתחבורה ירוקה. אחד מיעדיה המרכזיים של אובר הוא להפוך את כל צי הרכבים שלה לחשמלי עד שנת 2040, במקביל להמשך פיתוח הרכבים האוטונומיים.

בהסתכלות קדימה, אובר מתכננת להוביל את עתיד התחבורה לא רק על הקרקע, אלא גם באוויר עם פרויקטים שמטרתם לפתח מוניות אוטונומיות, אוויריות ומודלים נוספים שיפחיתו את העומס בכבישים. בנוסף, החברה מתכננת להעמיק את שיתופי הפעולה עם תחבורה ציבורית, מתוך חזון ליצור מערכות ניידות משולבות ויעילות יותר בערים.

אובר ממשיכה לשנות את הדרך שבה אנשים נעים, עובדים ומתחברים. עם חזון עתידי הכולל תחבורה אוטונומית, חשמלית ואווירית, החברה מציבה את עצמה בחזית החדשנות העולמית בתחום התחבורה. השאלה הגדולה היא האם אובר תצליח להתגבר על האתגרים הרגולטוריים והמשפטיים שהיא מתמודדת איתם, ולשמור על מעמדה כמובילה בשוק המשתנה של התחבורה הגלובלית.

מונית טיוטה, CC BY-SA 4.0 ויקפדיה

עשרות שטרות מזויפים וציוד לזיוף: כתב אישום נגד נהג מונית בגין הונאת קשישים

מונית אובר בבודפשט הונגריה, צילום: מוניות - מגזין ספיישל

רכישת ענק באופק? אובר מכוונת לתחום התיירות עם אקספדיה

נתקלתם בטעות או במידע לא מעודכן? הודיעו לנו בדוא"ל
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בוואטסאפ
שיתוף בטוויטר
Subscribe
Notify of
0 תגובות
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
מה חדש?
מטוס של חברת אייר אינדיה על מסלול הנחיתה.

אין שירותים, אין טיסה: תקלה מביכה מחזירה 300 נוסעים לשיקגו

מונית אובר

שינוי גדול בענף התחבורה: אובר מכריזה על חזרתה לישראל

מונית YANGO, Gett, צילום מגזין מוניות

אחרי שנים של מאבק: הפיצוי הגדול של גט לנהגי המוניות הערבים

מונית מרצדס, צילום מגזין מוניות

נהג מונית תבע את חברת הכנסת טלי גוטליב בעשרות אלפי שקלים, וזכה!

ניידת משטרה עוצרת מונית אובר.

השוטרים בהלם: גבר חמוש איים על אישה – וניסה לברוח עם Uber

התרסקות מטוס לירג'ט בפילדלפיה

שוב זה קורה: התרסקות מטוס נוספת בארה"ב 6 הרוגים בפילדלפיה

שרה התחבורה מירי רגב

מירי רגב

שרת התחבורה ה־32 של מדינת ישראל