בשקט יחסי אך עם פוטנציאל דרמטי, נחתם בארצות הברית הסכם חדשני שעשוי לשנות את פני התחבורה העירונית: חברת Uber, אחת מפלטפורמות ההסעות הגדולות בעולם, חוברת לחברת May Mobility – סטארטאפ טכנולוגי מוביל בתחום הנהיגה האוטונומית – להשקת צי של מוניות רובוטיות בערים שונות בארה"ב. מדובר במהלך פורץ דרך שמבקש להכניס את התחבורה האוטונומית מהמעבדה – אל הכביש הציבורי.
הפרויקט צפוי להתחיל עוד השנה בעיר ארלינגטון שבטקסס, עם צי של רכבים חצי-אוטונומיים שיפעלו תחילה בליווי נהגי בטיחות אנושיים. בשלבים הבאים, המטרה היא לעבור להפעלה אוטונומית מלאה – כלומר, מוניות ללא נהג כלל. Uber מתכננת לשלב את השירות החדש ישירות באפליקציה שלה, כך שהמשתמשים יוכלו להזמין מונית אוטונומית בדיוק כמו כל נסיעה רגילה, בלי צורך בהורדת אפליקציה נפרדת.
יש לנו ניוזלטר ספיישל בשבילך!
למי שתוהה מי זו May Mobility – מדובר בחברה אמריקאית הפועלת מאז 2017 ומפתחת מערכות מתקדמות לרכב אוטונומי בשיתוף עם ענקיות כמו טויוטה ו-BMW. אחד היתרונות הבולטים שלה הוא הגישה המעשית והזהירה שהיא מיישמת: במקום להבטיח מהפכה מיידית, היא מתמקדת בפרויקטים אזוריים מבוקרים, עם מיניוואנים היברידיים שמהווים פתרון סביבתי ונוח גם יחד.
המכוניות שישולבו בפרויקט הן מדגם Toyota Sienna – מיניוואנים היברידיים שתוכננו לשילוב אמצעים טכנולוגיים מתקדמים כמו חיישני LiDAR, מצלמות 360°, רדארים, ובינה מלאכותית מבוססת למידת מכונה. רכבים אלו כבר פועלים בהצלחה בעיר ארלינגטון במסלולים סגורים ובמהירויות נמוכות, כחלק מפרויקט פיילוט שהחל לפני מספר שנים.
Uber, שכבר התנסתה בעבר בטכנולוגיות אוטונומיות אך נאלצה לעצור את הפעילות לאחר תאונה קטלנית ב-2018, חוזרת לזירה בזהירות, ובשיתוף פעולה עם חברה שמתמחה בדיוק בתחום זה. על פי הדיווחים, החברה מתכוונת להרחיב את הפעילות לערים נוספות כמו אטלנטה וג’ורג’יה, ואף נמצאת במגעים לשיתוף פעולה נוסף עם חברת Lyft – יריבתה המוכרת.
החזון הוא ברור: להחליף בהדרגה חלק מצי המוניות המופעלות כיום בידי נהגים – בצי רובוטי שמבוסס על טכנולוגיה מתקדמת, עלות תפעול נמוכה יותר, ויעילות תחבורתית גבוהה יותר. החיסכון הכספי, היכולת לפעול 24/7, והפחתת תאונות שנגרמות בשל טעויות אנוש – כל אלו הופכים את הרעיון לא רק לכלכלי, אלא גם בטיחותי ומתקדם.
עם זאת, לא הכול ורוד. האנליסטים מזהירים מפני אתגרים משמעותיים: סוגיות רגולטוריות, צורך באישור עירוני וציבורי, אחריות משפטית במקרה של תאונה, ואף שאלות אתיות על תפקיד הנהג בעולם החדש. בנוסף, קיימת גם התנגדות ציבורית מצד איגודי נהגים, שמזהירים מפני פיטורים המוניים ואובדן מקומות עבודה.
ובכל זאת, שיתוף הפעולה הזה מסמל מגמה ברורה – עידן שבו המונית לא בהכרח זקוקה לנהג. השאלה הגדולה שנותרה: האם הציבור יהיה מוכן לעלות לרכב שאין בו אף אחד מאחורי ההגה?
בהחלט, הנה חלק שני מתוך שלושה של המאמר על שיתוף הפעולה בין Uber ל-May Mobility, באורך של כ־500 מילים, עם העמקה בנושאים הטכנולוגיים והציבוריים:
מהפכת הרובוטקסי: לא רק טכנולוגיה – גם שינוי חברתי
בעוד עיני העולם נשואות אל העתיד התחבורתי החדש שמבטיחה Uber, מאחורי הקלעים מתרקמים תהליכים עמוקים הרבה יותר. מוניות רובוטיות אינן רק פתרון טכנולוגי נוצץ – אלא מרכיב במהפכה חברתית וכלכלית שתשנה את הדרך שבה אנו נעים במרחב, צורכים שירותים ומבינים ניידות עירונית.
אחת מנקודות המפתח בפרויקט היא השימוש במיניוואנים היברידיים מתקדמים. ה-Toyota Sienna, הרכב שנבחר לצי המוניות האוטונומיות, אינו רק בחירה תפעולית – אלא הצהרה סביבתית. מדובר ברכב שמסוגל לפעול בצורה שקטה, נקייה ואחידה – תכונות שמושכות יותר ויותר ערים ברחבי העולם, במיוחד כאלה שמנסות לצמצם את זיהום האוויר והרעש התחבורתי במרכזי הערים.
היכולת של מערכות נהיגה אוטונומית להתמודד עם תנועה עירונית צפופה ומורכבת נבחנת כעת בפועל – עם אלגוריתמים שמנתחים תנועה, הולכי רגל, אופניים, רמזורים בלתי צפויים, ולעיתים גם תקלות בסביבה כמו עבודות בכביש או חניות כפולות. ככל שהמערכות משתפרות, עולה רמת הבטיחות והאמינות – אך נדרשות עוד אלפי שעות נהיגה מבוקרת כדי להגיע לרמת ביטחון מסחרית מלאה.
אבל לא רק הביצועים בשטח עומדים למבחן. גם יחסי הציבור. Uber, שבעבר נאלצה להקפיא את פרויקט הנהיגה האוטונומית שלה לאחר תאונה קטלנית באיזור אריזונה, פועלת כיום בזהירות רבה יותר. שיתוף הפעולה עם May Mobility – שמובילה בגישה "זהירה תחילה" – מאפשר לה לבנות אמון מחודש בציבור, תוך הצגת הפרויקט כבטוח, מבוקר, ואחראי טכנולוגית.
מעבר לכך, יש להסתכל גם על השפעת המהלך על שוק העבודה. כניסת רכבים אוטונומיים מאיימת על פרנסתם של מיליוני נהגי מוניות, שליחים ונהגי תחבורה בכלל. איגודי נהגים במדינות שונות כבר מביעים התנגדות חריפה ומזהירים מפני "הוצאה להורג כלכלית" של קהלים שלמים שתלויים בפרנסה מהגה. גם במדינות מתקדמות טכנולוגית כמו גרמניה וארה"ב – השיח הזה מקבל תהודה רבה.
עם זאת, תומכי המהלך טוענים שהשינוי בלתי נמנע – ולכן יש להיערך אליו מראש. כלומר, להכשיר נהגים לשירותים נלווים, פיקוח, תפעול, תמיכה טכנית, פיתוח תוכנה או הסבת מקצוע. אם בעבר עבודת נהג הייתה קריירה בטוחה – בעתיד היא עשויה להפוך לתחום שדורש גמישות ולמידה מתמשכת.
נוסף על כך, המהפכה האוטונומית מעלה שאלות אתיות ורגולטוריות: מי אחראי במקרה של תאונה? כיצד יתמודד רכב אוטונומי עם דילמות מוסריות (כמו בחירה בין פגיעת הולך רגל לקיר)? האם נדרש פיקוח חיצוני, או שמא האמון בטכנולוגיה יישען על שיקול דעת מתמטי בלבד?
ובזמן שהשאלות האלו ממשיכות להישאל – Uber ו-May Mobility מתקדמות עם הפרויקט בקצב מואץ. הן כבר לא עוסקות בשאלה "האם זה יקרה?", אלא "כמה מהר נוכל להרחיב את זה?". והציבור? הוא כבר מתחיל להתרגל למראה של רכב שמתקרב – אך אין בו נהג.
המחר כבר כאן: האם הציבור מוכן למוניות בלי נהג?
שיתוף הפעולה בין Uber ל-May Mobility איננו מהלך שולי או ניסוי חד-פעמי – אלא סנונית ראשונה לעתיד קרוב שבו התחבורה האוטונומית תהפוך לנורמה. עבור הצרכנים, מדובר בשינוי תפיסתי עמוק: מעבר מהתפיסה של “נהג שמסיע אותי” – למערכת חכמה, שקטה וממוחשבת שלוקחת אותך ליעד בלחיצת כפתור, מבלי לפגוש אדם בדרך.
מהצד של העיריות ומקבלי ההחלטות, התחבורה האוטונומית מהווה פתרון פוטנציאלי למספר אתגרים אורבניים: צמצום עומסי תנועה, הפחתת תאונות דרכים, שיפור זרימת התנועה, ואפילו שימוש טוב יותר בקרקעות – מאחר שרכבים אוטונומיים יוכלו לפעול ללא צורך בחניות ממושכות. הטמעת התחבורה הזו עשויה להוות חלק מתכנון עיר חכם, מתקדם ויעיל יותר.
אבל האם הציבור באמת מוכן לכך? מחקרים עדכניים מראים שרוב האנשים עדיין חשים חוסר ביטחון ברעיון של רכב שנוהג ללא אדם מאחורי ההגה. מדובר לא רק בפחד טכנולוגי, אלא גם באובדן תחושת השליטה. הנוסעים התרגלו לסמוך על שיקול הדעת האנושי – גם כשלעיתים הוא טעה – והמעבר לאלגוריתם מפוקסל נתפס בעיניהם כקפיצה לא נודעת.
עם זאת, כמו כל שינוי טכנולוגי מהותי – גם כאן נדרש זמן הסתגלות. בדיוק כפי שבעבר פחדו מעלייה למעלית ללא מפעיל, או נסיעה במטוס ללא טייס נוסף – כך גם התחבורה האוטונומית תעבור תהליך של בניית אמון. ככל שיותר משתמשים יחוו שירות תקין, חלק, ונוח – כך תיבנה תחושת הביטחון. ההרגל, כמו תמיד, יכריע.
Uber ו-May Mobility בונות את הפרויקט הזה לא רק סביב טכנולוגיה – אלא סביב חוויית משתמש. נוחות, זמינות, בטיחות ונגישות הם חלק בלתי נפרד מהשירות. ההצלחה האמיתית תימדד לא רק לפי מספר הרכבים האוטונומיים על הכביש – אלא לפי שביעות הרצון של הנוסעים, קצב האימוץ הציבורי, וכמובן: הפחתת התלות ברכב פרטי.
העתיד של התחבורה כבר כאן – והוא שקט, מדויק, ומביט אליך בעין של מצלמה. בעוד כמה שנים, ייתכן שנשאל את עצמנו איך אי פעם סמכנו על נהגים עייפים, ממהרים או מוסחים – כאשר יכולנו פשוט להיכנס לרכב, ולהניח למחשב להוביל אותנו בבטחה.
