בשנים האחרונות, עלתה שאלת מעמדם של שליחי וולט בישראל לדיון ציבורי ומשפטי. שליחים רבים המועסקים על ידי פלטפורמות משלוחים כמו וולט, פועלים כעצמאים, מה שמאפשר להם גמישות בעבודה אך מונע מהם זכויות בסיסיות המוקנות לעובדים שכירים, כגון הפרשות לפנסיה, דמי מחלה, וחופשה בתשלום. נוכח מציאות זו, הוגשה לאחרונה הצעת חוק חדשה על ידי חבר הכנסת ולדימיר בליאק ממפלגת "יש עתיד", בשיתוף עם חברי הכנסת משה פסל ודני אילוז מהליכוד, שמטרתה להגדיר את מעמדם של שליחים ועובדי פלטפורמות נוספות ולהבטיח להם רשת ביטחון סוציאלית.
הצעת החוק נועדה להסדיר את מודל ההעסקה של השליחים, תוך שמירה על יתרונות הגמישות שמציעה כלכלת הפלטפורמה. לפי הצעת החוק, התקשרות של עוסק עצמאי עם חברה המספקת פלטפורמת שירותים לא תקים יחסי עבודה מסורתיים, וזאת בתנאים מסוימים. בין התנאים הללו כלולים דרישות שהשליחים לא יהיו מחויבים להיקף עבודה מסוים או לשעות עבודה מוגדרות. בנוסף, הצעת החוק מאפשרת להם להתקשר עם גופים נוספים ולא מחייבת אותם לעבוד באופן בלעדי עם החברה.
ההצעה כוללת מספר סעיפים מרכזיים שמטרתם להבטיח את זכויות השליחים, מבלי לפגוע בגמישות ואוטונומיה שהפלטפורמות מספקות להם. אחד הסעיפים הבולטים מחייב את חברות הפלטפורמה לשלם לשליחים שכר מינימום לפי החוק, ולהעניק להם הגנה מפני פיטורים שרירותיים באמצעות חובת שימוע והודעה מוקדמת. הצעת החוק אף קובעת כי שליח לא יעבוד יותר מ-12 שעות ביום, במטרה להגן על רווחתו הפיזית והנפשית של השליח.
בנוסף, הצעת החוק כוללת הגנה מפני הטרדה מינית ואפליה, אשר יישומה על השליחים יתרום לאיכות סביבת העבודה שלהם. ההצעה מבקשת לשמר את עקרונות היסוד של כלכלת הפלטפורמות, בהם גמישות ואוטונומיה לניהול עצמי, תוך התאמת המודל לצרכי העובדים המודרניים. בכך, מנסה הצעת החוק להוות מענה הולם למציאות בה הולך וגדל מספר העובדים המועסקים במסגרת כלכלת החלטורה.
הצעת החוק של בליאק נובעת ממודל העסקה שנפוץ בקרב חברות משלוחים דיגיטליות, ובמיוחד וולט, שמעסיקה את שליחיה כעצמאים. לפי המודל הנוכחי, השליחים אינם זכאים לזכויות סוציאליות כמו עובדים שכירים, ולמעשה אינם מוגנים במקרה של תאונות עבודה או מחלה. החוק הקיים בישראל מתייחס לשני מודלים מסורתיים – "שכיר" ו"עצמאי", ואינו מספק מענה הולם למציאות החדשה שנוצרה עם עליית כלכלת הפלטפורמות. בליאק ואחרים טוענים כי ההבחנות המסורתיות כבר אינן מספקות את ההגנה הנדרשת לשליחים, ומטרת ההצעה היא להעניק מענה זה על ידי יצירת מסגרת חדשה המתאימה לתנאי שוק העבודה המתחדש.
בדברי ההסבר להצעת החוק, מצוין כי כלכלת הפלטפורמות צברה תאוצה בשנים האחרונות והביאה לשינוי דרמטי בצורת ההעסקה. עם זאת, ההסדרים המשפטיים לא השיגו את השינויים הנדרשים, והמצב הנוכחי עלול להוביל לסיווג שגוי של עובדים עצמאים – דבר שעלול לפגוע ביכולת שלהם לפרנסה יציבה ומכובדת. ההצעה גם מתייחסת לכך שמפעילות הפלטפורמות מציעות יתרונות חשובים לכלכלה הישראלית, ומאפשרות קשר ישיר בין הצרכן לעוסק בצורה יעילה וגמישה. לפיכך, ההצעה שואפת לשמר את היתרונות הכלכליים של הפלטפורמות תוך שמירה על זכויות העובדים.
במקביל לתהליכים המשפטיים, הצעת החוק של בליאק ושותפיו משקפת את הקשיים שבהם נתקלים עובדי כלכלת הפלטפורמות בישראל ובמדינות רבות אחרות בעולם. באירופה ובארצות הברית נערכים מהלכים דומים שמטרתם להסדיר את מעמד העובדים ולהבטיח את זכויותיהם הסוציאליות. בישראל, הצעת החוק מבקשת להוביל את השינוי המתבקש ולהתאים את השוק המקומי לתנאים המשתנים במהירות.