תקשיבו, מה שקרה לי אתמול במונית היה פשוט מטורף.
אני עולה למונית אחרי יום ארוך ומתיש בבסיס, הגוף כבד, הראש רק רוצה כרית, והמחשבה היחידה היא "רק להגיע הביתה". הנהג מסתכל עליי דרך המראה האחורית, העיניים שלו חודרות, ושואל: "אתה בקבע?"
"כן," אני עונה, כמעט באופן אוטומטי.
פתאום הוא מתחיל לחייך חיוך מסתורי ואומר: "גם אני הייתי בכוחות הביטחון… אבל, בק.ג.ב."
אני מחייך, חושב שהוא מתבדח. אבל אז, בלי אזהרה, הוא מתחיל לספר לי סיפורים מהסרטים. לא סיפורים מצחיקים או קלים, אלא סיפורים אמיתיים, מסמרי שיער. הוא מדבר על איך היה סוכן חשאי בברית המועצות, עבד בזהות בדויה ברחבי אירופה, השתתף במשימות ריגול מסוכנות במיוחד, ואפילו נחשף על ידי סוכן כפול. הוא מתאר איך בקושי הצליח להימלט בחיים.
אני יושב במושב האחורי, העייפות נעלמת, והראש מסתחרר מהמידע שהוא חולק. הפרטים שהוא מספר כל כך מדויקים ומורכבים, שאני מתחיל לתהות אם כל זה באמת קרה. הוא מדבר על דברים שלא נשמעים כמו משהו שאפשר להמציא ככה סתם.
בסוף הנסיעה, כשהוא עוצר מול הבית שלי, הוא מסתובב אליי ואומר עם ניצוץ בעיניים: "אולי יום אחד נכתוב על זה ספר."
אני יורד מהמונית, ואומר לעצמי WTF.