כשעבדתי בחנות הספרים Borders במרכז סן פרנסיסקו, המקום הזה היה מתחת למלון הילטון המפורסם, אז תמיד היו שם מוניות עומדות בשורה ומחכות לאורחי המלון, כי הם ידועים כטיפ טוב. זה הפך את הרחוב הצר הזה לדי עמוס, עם לפעמים יותר מ-20 מוניות ממתינות בתור, מה שהיה די מעצבן כשעבדתי שם.
יום אחד, אני באמצע עבודתי, ופתאום אני מבחין שלקוחות ועובדים מתחילים ללחוש ולהצביע על גבר מבוגר עם שיער לבן ולצידו שומר ראש גדול. כן, זה היה מר טוני בנט בכבודו ובעצמו – האייקון של סן פרנסיסקו! הוא היה נחמד מאוד, הצטלם עם אנשים, חתם על כמה חתימות, והסתובב בחנות בערך חצי שעה.
לאחר שגלש בין המדפים, הוא נפרד לשלום מהמעריצים ומהעובדים של Borders, והתחיל ללכת לכיוון תור המוניות הארוך. שומר הראש שלו פתח לו את הדלת האחורית של אחת המוניות, וטוני התיישב בנחת. בזמן שהשומר עשה את הסיבוב כדי להיכנס לצד השני, נהג המונית פרץ מהכיסא שלו והתחיל לצרוח במשהו שנשמע כמו ערבית, צועק על שומר הראש. מסתבר שהנהג צעק שהוא מחכה לאורח מהילטון, ושהזקן במושב האחורי (כן, הוא כינה את טוני בנט "זקן") חייב לצאת מהמונית. חשוב לציין – הנהג הזה היה במקום ה-25 בתור!
שומר הראש ניגש שוב אל טוני בנט, מתנצל בעדינות ועוזר לו לצאת מהמונית. ואז, פתאום, אחד הנהגים האחרים, שכנראה זיהה מי זה באמת "הזקן", קפץ קדימה בטירוף מתוך השורה, חותך את התנועה ומגיע ישירות לטוני בנט.